החלטה בתיק עת"מ 6563-02-10

1.         בפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי מיום 16.4.12 וזאת על פי תקנה 43(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

2.         דין הבקשה להידחות הן מטעמים דיוניים והן לגופה.

3.         באשר לטעמים הדיוניים, אין חולק כי פסק הדין שניתן הפך חלוט, מאחר שזה מכבר חלף המועד להגשת הערעור לגביו והמבקשת 1 (להלן: " המבקשת") לא הגישה לגביו ערעור לבית המשפט העליון. גם אם כטענתה נודע לה על פסק הדין נשוא הבקשה, באיחור, בשל מחדל נטען של פרקליטתה הקודמת, הרי שיכלה, לאחר שנודע לה על קיומו של פסק הדין, להגיש בקשה מתאימה להארכת המועד להגשת הערעור, אך נמנעה, במודע, מלעשות כן. בעניין האחרון יצויין, כי לא הוצגה לפניי כל ראיה, למעט הטענה שנטענה בתצהיר, לגבי ההאשמות החמורות כלפי באת-כוחה הקודמת של המבקשת, בעניין אי יידועה  של המבקשת לגבי פסק הדין  שניתן בעניינה ומתן מידע שגוי ומטעה לגבי הליכי הערעור.

4.         אמנם, תקנה 43(א) עצמה אינה מצביעה,על פי לשונה, על זיקה הכרחית בין עיכוב הביצוע המבוקש לבין הגשת הערעור על ההחלטה, אך ברור הוא, שצריכים  להתקיים קשר ענייני-רציונאלי בין עילת הבקשה לבין הפעלת הסמכות וכן זיקה משפטית להליך  העיקרי בו מדובר. במקרה דנן, אין המדובר בבקשה לדחיית מועד ביצועו של פסק הדין, שקבע כי על המבקשת 1 לעזוב את הארץ לא יאוחר מיום 1.7.12, מטעמים אישיים או הומניטאריים של המבקשת, לפרק זמן מוגדר, דבר שהוא אפשרי על פי התקנה , גם ללא הגשת ערעור . חלף זאת, עניינה של הבקשה, עיכוב ביצוע התולה עצמו בהליך אחר ושונה, המתנהל בפני וועדת ההשגה לזרים ולא בפני בית המשפט והנוגע לבקשה חדשה שהגישו שני המבקשים להסדרת מעמדם בישראל מכוח קשר הזוגיות שביניהם, הליך שכלל אינו קשור לעתירה שנדחתה על ידי. לפיכך גם  אין מקום לדון בנסיבות הבקשה בסיכויי הערעור או במאזן הנוחות , שכן לא הוגש כל ערעור על פסק הדין וגם אין כוונה להגיש ערעור כזה. באופן הגשת הבקשה מטעמים שאין  להם זיקה  משפטית או עניינית  לתקנה מנסים המבקשים לעשות שימוש בלתי ראוי בהליכי בית המשפט ובתקנות סדרי הדין  ולקבוע סדרי דין לעצמם ,תוך התנהלות בחוסר ניקיון כפיים.

5.         לאמיתו של דבר, הבקשה, כפי שהוגשה, מהווה השגה ערעורית על החלטת יו"ר וועדת ההשגה לזרים - מרחב תל-אביב, עו"ד דותן ברגמן, מיום 22.7.12, בתיק השגה 2186/12, שבה נדחתה בקשתם של המבקשים לעיכוב זמני של הליכי האכיפה כנגד המבקשת, עד לאחר הדיון בהשגה שהגישו על בקשה להכיר במבקשים כבני זוג ומכוח זוגיות זו לתת למבקשת מעמד בישראל. המבקשים בחרו שלא לתקוף החלטה זו בדרך המלך של הגשת עתירה מנהלית חדשה ובקשת צו ביניים בגדרה, אלא בדרך תמוהה , מוקשית ופתלתלה של בקשת עיכוב ביצוע בגדרי תיק העתירה שבפניי, אשר הסתיים זה מכבר והפך להיות חלוט.

6.         גם לגוף העניין, דומני כי לא נפלה כל טעות בהחלטתו של יו"ר ועדת ההשגה על נימוקיה, לפיהם המבקשים ובעיקר המבקשת, גמרו אומר לעשות דין לעצמם, להפר  את החלטות בית המשפט ולקבוע סדרי דין הנוחים להם. כפי שקבע יו"ר וועדת ההשגה, בצדק רב,  אין כל מניעה לכך שהמבקשת תצא את הארץ ותנהל את הליכי ההשגה שהוגשה ועודנה תלויה ועומדת בפני הוועדה, מארץ מולדתה ואזרחותה.  דומה גם, כי לאורך כל ההליכים בעניינה המבקשת משנה עורה כזיקית וטוענת לקיום יחסי זוגיות עם המבקש או לאי קיומם, לפי נוחותה. כפי שצויין בפסק הדין, בשל שינוי החזית המובהק שעשתה המבקשת במהלך הדיונים בעתירה שנדחתה על ידי, מתקיים חשש משמעותי שהקשר בין המבקשים איננו כן ומדובר בקשר קוניונקטוראלי שכל מטרתו הוא להבטיח למבקשת מעמד בישראל. ברצותה, טוענת המבקשת לקיום הקשר ובמצבים אחרים היא טוענת כי אינו קיים,כאשר המבקש מצטרף לפי העניין לבקשתה או נסוג ממנה. גם עניין זה, מעבר ליתר הטעמים שבהחלטת יו"ר וועדת ההשגה, מצדיק את עמדתו שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההרחקה עד לסיום הדיון בהשגה.

7.         גם בטענה שבשל מצבו  הרפואי הלבבי, המבקש אינו יכול לצאת לליטא כדי לשהות שם יחד עם המבקשת ולכן ראוי להיעתר לבקשה, אין כדי לשנות את פני הדברים, במיוחד לנוכח הספק הממשי בדבר כנות הקשר שבין המבקשים. דומה כי, המבקשים מנסים להיאחז, כטובע בקש, בכל טיעון אפשרי, אמיתי או מדומה, על מנת למנוע, בכל מחיר, את יציאתה של המבקשת מן הארץ. אין לצפות, לנוכח התנהלותם נעדרת תום הלב של המבקשים ובעיקר של המבקשת עד כה, וניסיונם הגלוי לעקוף החלטות שיפוטיות בדרך לא דרך, כי בית המשפט ייתן ידו למהלך כזה.

8.         לאור כל האמור, הבקשה נדחית ועל המבקשת לצאת לאלתר מן הארץ. בשל התנהלותם ראויים המבקשים גם לשאת בהוצאות לדוגמא. לפיכך, אני קובע כי הם יישאו בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסך 7,500 ש"ח.

המזכירות תעביר לצדדים את ההחלטה.

ניתנה היום, ט"ו באב תשע"ב, 3 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: